לפעמים מגיע החודש, תחילתו, או תחילת תחילתו, ואתה מגלה שהחודש יהיו לך במקרה הטוב עד ארבעים שקלים ליום להוצאות.
אתה מגלה שהחסכונות שלך לא מצטברים לכלום.
אתה מגלה שהחיים זה לא הכל, ושאין לך גישה לדברים, במונח הרגשי והמחושי.
אתה מגלה שהמשרה שלך, שנראית לוקרטיבית מבחוץ ואולי מביאה שכר כלשהו שיראה גבוה לאנשים שחיים מתחת לקו העוני - אותו שכר מכסה את הדברים הבסיסיים, אבל משאיר אותך רעב, ללא איכות חיים, ועם חיים לא איכותיים במיוחד.
אתה נשאר עם מחשבות טורדניות על אוכל, אתה נשאר עם פחד, אתה נותן כמה שקלים להומלס שיושב מתחת לכספומט באלנבי, וחושב מה קרה להומלס שהיה לפניו, אולי הוא מת, אולי הוא התחיל לעבוד באתר כלשהו, אולי הוא לא באמת הומלס והוא עבד עליך וברך עם השנקל המסריח שלך שאי אפשר לקנות בו כלום מלבד משקה ענבים בעטיפה של פלסטיק כסוף והשיניים ירקבו ולמי בכלל יש כסף לרופאי שיניים.
ברגעים כאלה שווה לחזור בתשובה.
אתה מגלה שהחסכונות שלך לא מצטברים לכלום.
אתה מגלה שהחיים זה לא הכל, ושאין לך גישה לדברים, במונח הרגשי והמחושי.
אתה מגלה שהמשרה שלך, שנראית לוקרטיבית מבחוץ ואולי מביאה שכר כלשהו שיראה גבוה לאנשים שחיים מתחת לקו העוני - אותו שכר מכסה את הדברים הבסיסיים, אבל משאיר אותך רעב, ללא איכות חיים, ועם חיים לא איכותיים במיוחד.
אתה נשאר עם מחשבות טורדניות על אוכל, אתה נשאר עם פחד, אתה נותן כמה שקלים להומלס שיושב מתחת לכספומט באלנבי, וחושב מה קרה להומלס שהיה לפניו, אולי הוא מת, אולי הוא התחיל לעבוד באתר כלשהו, אולי הוא לא באמת הומלס והוא עבד עליך וברך עם השנקל המסריח שלך שאי אפשר לקנות בו כלום מלבד משקה ענבים בעטיפה של פלסטיק כסוף והשיניים ירקבו ולמי בכלל יש כסף לרופאי שיניים.
ברגעים כאלה שווה לחזור בתשובה.